כל חיי הלכו מתחת לדירות דיסקרטיות, הכל היה מדכא, חשבתי לסיים את זה, אבל לא יכולתי לצבור אומץ וכוח
הוא היה בעלי ובא מהעבודה שיכור, ניסה להשאיר כמה חבורות על פניו בהתחלה, ורק אחר כך הוא הלך לאיבוד איפשהו בחדר האמבטיה. אהבתי להירדם שם, ובבוקר צעקתי שאביא לו ארוחת בוקר ומגבת גדולה. זה היה כואב ופוגע באופן בלתי נסבל. בקצב הזה חייתי איתו כל שלוש וחצי השנים, וכל הזמן ניסיתי לברוח לאנשהו, קיבלתי את מה שהוא אמר לי. הוא מצא אותי בכל מקום, אפילו אצל אנשים שלא הכרתי בעצמי. ואז, אחרי שנפגשנו, נסגרתי בבית למשך חודש, רק כדי שהחבורות שלי יוכלו לרדת לפני סוף החופשה על חשבוני. הבוס שלנו הכיר את כל הדירות הדיסקרטיות, אבל הוא גם לא יכול היה לעזור. בעלי עבד כקפטן במשטרה.
אז לילה אחד, כשהוא השתכר שוב ונרדם בשירותים, התקשרתי למונית וברחתי לדירות דיסקרטיות. או ליתר דיוק, היא עזבה את העיר. נהג המונית הוריד אותי ליד הנהר והלכתי ברגל דרך היער. על המפה שהייתה בידיי, מודפסת על גיליון A4 בצבע שחור, הלכתי קדימה בלי לחסוך ברגליים ובכוח. כשהגיעה לעיירה הקטנה, היא ביקשה מאנשים לקבל מחסה אצלה. אבל לא חייתי שם הרבה זמן. כולם עזרו לי. פגשתי הרבה אנשים. רק ניסיתי למצוא אנשים רגילים, לא עשירים, כדי שלא יוכלו להסגיר אותי מסיבות מוסריות. לא היה לי הרבה כסף, גם אוכל. אבל עדיין הלכתי ברגל לעיר אחרת, שנמצאת במרחק של 26 ק ” מ מהמקום שבו הייתי. גשם וקור, צמרמורות. כבר השתעלתי והיה לי כאב ראש גדול ברגע שחציתי את הקו של הנקודה שאליה הייתי מכוון ללכת. הבית הראשון שהגעתי אליו היה משפחה רגילה. האישה עזרה לי עם הבגדים שלי ומקלט במשך כמה ימים, מהביל עם תה חם על עשבי תיבול. בכנות, סמכתי על כולם.
אפילו אם מישהו גנב ממני דברים קטנים בשקט, אבל אני לא נעלב מהם
לאחר זמן מה, אנשים עזרו לי להשיג עבודה בדירות דיסקרטיות. האמת היא שזה לא רשמי שאני לא מופיע בשום מקום במסמכי הבדיקה פתאום על ידי בעלי. קיבלתי טוב, אפילו הצלחתי לשכור חדר במעונות שלא היה רחוק מהעבודה. ואז בבוקר, כשנכנסתי לבית הקפה לאכול ארוחת בוקר רגילה, להכין לעצמי חגיגה קטנה, משום מה הייתי עצבנית יושבת בפינה הרחוקה ביותר. המלצר שירת אותי במהירות. הביאו לי קפה, חביתה עם ירקות ושתי קציצות. במהירות, כל זה מנסה לאכול, אני כבר רועד מפחד. אז חשבתי שמשהו עומד לקרות. אבל זה לא התחיל עד ששילמתי את זה. הנחתי את הכסף על השולחן, רק ראיתי את המלצר לוקח אותו. מיד גבר תקף אותי. הוא גרר אותי מעבר לדלפק, וכיסאות עם שולחנות, צרחתי נאחזת בהם. אף אחד אפילו לא ניסה לקום, והבנתי שזה הוא.
הוא משך אותי לחדר חשוך ואז הכניס את הזין המלוכלך שלו לפה שלי. הוא הכה חזק, ולחץ על הראש בידיו, הוא ניסה לגמור לי בגרון, אבל זה לא עבד. לאחר מכן, עברנו ל “אתה”. הוא הצמיד אותי לקיר קר ומחוספס, קרע את השמלה שלי, ונסע ישר לתוך התחת שלי, דחף אותי חזק. לא משנה כמה אני מתנגדת, אלא מועילה. כזה בריון יכול לגזול לי את כל האיברים שלי. צ ‘ ויקה לא איכזבה אותי. אחרי שדפקתי וגמרתי בתוכי, הוא לא עצר. הוא חיבר את החזה שלו, והחל לאונן ביניהם. החיכוך גרם להם להסמיק כל כך שהם התחילו לכאוב. בקושי יכולתי לעצור את הדמעות. כשסוף סוף שפך עלי את זרעיו בפעם השנייה, הייתי רפוי, שכבתי על הרצפה והרגשתי מכה קשה בבטן, התעלמתי. כשהתעורר, המלצר ומנהל המסעדה היו בקרבת מקום. הם נתנו לי פתק שבו נכתב שאנחנו גרושים וזו הייתה הנקודה האחרונה במערכת היחסים שלנו. עם חבורות, הם לקחו אותי לדירות דיסקרטיות.